יום הבוחר הוא יום הצרכן

אם פעם ההחלטה שלנו ביום הבחירות הייתה קשורה לרצון שלנו להשפיע על העתיד, או לקחת חלק פעיל בחברה, היום אנחנו מחפשים מועמד כאילו היה מוצר. אז מה הקשר בין צרכנות לבחירות? ואיך יכולים המועמדים השונים לעשות בזה שימוש?

ההודעה על תאריך הבחירות, וריבוי הסטטוסים והכתבות על המפלגות הקמות חדשות לבקרים, מכוונות אותנו להביט גם על השינוי בדפוסי ההתנהגות שלנו כאזרחים וצרכנים. ב-20 השנה האחרונות אפשר לסמן שינוי ברור, שבמסגרתו אנחנו פחות ופחות מונעים על ידי רצון להשתתף בשיח החברתי ולהשפיע אזרחית, ויותר ויותר חושבים כצרכנים, שמסתכלים על המועמדים כעוד מוצר שאנחנו מתלבטים האם לרכוש.

לתהליך הבחירה הזה יש כמה שלבים ברורים:

זיהוי ואיתור – בדומה לתהליך הצרכני שאנחנו עושים, כך אנחנו גם את המועמדים שלנו. בהתחלה מאתרים מוצר או שירות רלוונטי לצורך אותו מחפשים, ואחר כך בוררים בין אלה שעונים על הדרישות שלנו.

קבלה – בשלב זה נבדוק האם המוצר/האג'נדה מכיל אפיונים התואמים למה שאנחנו שואפים להשיג. במובן זה נבדוק האם ה-ROI (ההחזר על ההשקעה) כתוצאה מ"רכישת מוצר/בחירת המועמד" יהיה חיובי.

קניה/בחירה – אקט ה"קניה" עצמו ביום הבחירות מתבצע בדומה להחלטת הקנייה של מוצר ברצפת המכירה המקוונת או הפיזית.

זיקה נוספת בין הצרכן לבין הבוחר, קשורה ליכולת שהתפתחה גם היא מאוד, ושמראה קשר בין קבלת ההחלטות במגרש הפוליטי לבין דפוסי הצריכה. עקב כך, נוכל הקיש ממבנה האישיות שעומדת מאחורי דפוס צרכני כלשהו לבין אופי קבלת החלטות בשדה הפוליטי/חברתי. למשל אם אנחנו לא מתעקשים על בחירת אותו המותג בכל קניה, ובנוסף שירותי הרפואה אותם שאנחנו צורכים הם חדשניים, יש סיכוי סטטיסטי גבוה שאנחנו נמצאים על הרצף היותר ליברלי בדפוסי ההצבעה שלנו.

הדמיון בקבלת תהליך ההחלטות, והקשר הסטטיסטי שאפשר להראות בין בחירה צרכנית לפוליטית, מאפשר לבעלי דאטה נרחבת של דפוסי צריכה להפיק תבונות על התנהגות צרכנית, ומכאן גם ההתנהגות הפוליטית חזויה של הציבור. מערך הביג דאטה של קבוצת זאפ מרכז גלישה של מיליוני גולשים בחודש במגוון תחומים: רפואה, משפט, צרכנות וכד'. ניתוחים מורכבים של התנהגות הגולשים מאפשרים לזהות קבוצות שונות, שלהן כוונות צרכניות שונות, ומכאן להשליך על ההתנהגות הפוליטית הצפויה שלהן. מערך הביג דאטה מאפשר לפנות לקבוצות הגולשים האלה באמצעות פלטפורמות הפרסום, ולהציג "מפה פוליטית" של הגולשים באתרי זאפ.

אז מיהו בעצם הבוחר הישראלי? לפי הבדיקה של הגולשים באתרים שלנו, סימנו כמה תובנות חשובות:

15% מהגולשים מאופיינים כמעמד סוציואקונומי גבוה, כאשר כ – 13.5% מהגולשים מאופיינים כמאמצים מוקדמים ("early adaptors"). חיתוך של שתי אוכלוסיות אלה יציגו בסבירות גבוה אנשים ליברלים מבוססים.

22% מהגולשים מאופיינים כמעמד סוציואקונומי נמוך-בינוני בערי הפריפריה, כאשר כ – 41% מאופיינים כ"ידענים", כלומר כאלה המחפשים בתדירות גבוהה פרטי מוצר/שירות. גולשים מסוג אלה בסבירות גבוה מאפיינים גולשים שמרנים השואפים להקטין סיכון.

לקראת בחירות 2019 שיתקיימו ב-9 באפריל, תציע קבוצת זאפ כלי פרסום מתקדמים מבוססי דאטה שיאפשרו למפלגות המתמודדות לפנות לציבור הבוחרים בצורה ממוקדת ובאמצעות מסרים מותאמים.

תקרא, זה טוב לעסק שלך

Silence is Golden